היום שהבת שלי קראה לי לסדר
והדהדה לי בחזרה
הדהוד - זו מילה שחוזרת על עצמה הרבה.
"הדהדי את החלום וזה יגיע"
"הדהדי את הזוגיות שאת רוצה וזה יקרה"
"הדהדי את הבקשה שלך ו...."
"הדהדי.....
וכשאני הדהדתי שנים לילדיי זה מה שקרה....
השבוע היה שבוע עמוס בעשיה ברעש ובריצות.
אמש היה ערב נוסף של טארולוגיה – ערב של טארות נומרולוגיה וקלפים כשהוא הסתיים הרגשתי את הגוף קורס,
קרסתי למיטה והרגשתי איך אני נטמעת לאט לאט אל תוך המזרון. בוחרת להתנתק לעצום עיניים ולתת למחשבות לאט להתפוגג.
בבוקר מתעוררת והתודעה חוזרת אך הגוף מרגיש עייף. בוחרת לשבת לבהות לחלל אך כשהדמיון האינטואיציה והתקשור הם העבודה שלי אז גם אם הגוף לא ממש קם ומתפקד אני ממשיכה לקבל מסרים להתווכח איתם לדייק אותם ומנסה להעלות אותם על הכתב אך ללא הועיל אין רצף בכתוב.
אז מגיעה ביתי הצעירה בת ה- 15 מבית הספר מסתכלת עלי ומבינה " לאמא הראש עובד עם המון רעש" היא קוראת לי לחדר הטיפולים שלי, מושיטה יד אל ארגז הקלפים שלי. מושכת חבילה אינטואיטיבית פורסת את הקלפים ומושכת קלף מסר. אני, שלפני רגע עשיתי לה פרצוף עקום של "תניחי לי" פותחת עיניים גדולות למראה הקלף ותוהה מה היא תפענח לי.
גאיה: את שכחת! את שכחת למה את עושה את מה שאת עושה, שכחת שרק כשאת מטפלת, מעניקה, מתקשרת, מייעצת את במיטבך. ובסוף עוד מחשבת לי את מספר הקלף מחברת את הספרות ואומרת:
"אמא תראי זה יוצא 1 את צריכה לחזור להוביל ליצור ולממש את 1!"
עיניי התמלאו בדמעות של "נכון, את צודקת" ובנוסף הריאות שלי התמלאו בחמצן ואויר חדש כל כך הייתי גאה,
הבת שלי החזירה אותי למסלול,
אז מהו הדהוד ואיך כדאי להתייחס אליו?
הדהוד – מדבר על עבודה בארבעה רבדים
1. מחשבתי / מנטאלי – שבו אנו מתחילים במשפטים חיוביים-
"אני מחייכת כל בוקר לעצמי". "מרגע לרגע אני אוהבת יותר" .... אני אראה את ילדיי במיטבם.
2. דיבור – אני לא רק חושבת אני גם מדברת על זה. אדבר עם ילדיי עם האמת שלי.
3. רגשי – חיבור מבפנים למה שאני אומרת, ומה זה עושה לי?
4. פעולה / עשייה בשטח – אני עושה ומממשת דברים שמוכיחים את המשפט שאני אומרת. אנחיל לילדיי את הידע שרכשתי ואשכפל את ארגז הכלים שלי בשבילם.





